שימוש בשאריות: איך לא זורקים אוכל

בכל בית יש מצב מוכר: קופסה במקרר עם קצת אורז, חצי בצל שנשכח, שני פרוסות לחם יבשות, ותבשיל שאף אחד לא רוצה לאכול בפעם השלישית ברציפות. הרבה פעמים הדרך הקלה היא לזרוק, אבל זה בזבוז של כסף, זמן ואוכל טוב. שימוש חכם בשאריות לא דורש כישרון מיוחד, אלא מערכת קטנה: לדעת מה שומרים, איך מסדרים ואיך הופכים שאריות למנה חדשה. במדריך הזה נעבור על כל זה, תוך שמירה על בטיחות המזון.

קודם כל, שומרים נכון

ניצול שאריות מתחיל בהתנהלות לפני שהסעודה נגמרת. אוכל שנשאר שעות ארוכות בטמפרטורת החדר אינו מתאים לשימוש חוזר. לכן, כשמסיימים לאכול, מעבירים את מה שנשאר לכלי נקי וסגור ומכניסים למקרר בהקדם. אוכל חם בכמות גדולה מתקרר לאט בסיר עמוק, ולכן כדאי לחלק אותו לכלים רדודים כדי שיתקרר מהר יותר.

את משך האחסון הבטוח ואת הטמפרטורות הנדרשות אין לנחש, ומומלץ לפעול לפי הנחיות הרשמיות של רשויות הבריאות. כלל פשוט שאפשר לאמץ בכל מקרה: אם יש ספק לגבי מצב המזון, לא אוכלים אותו. הצרכים בבטיחות מזון שונים אצל נשים בהיריון, תינוקות, קשישים ואנשים עם מצבים רפואיים מסוימים, והם רגישים יותר לשאריות, ולכן כדאי להקפיד עוד יותר ולהתייעץ עם איש מקצוע.

שיטת "מדף השאריות"

הבעיה בשאריות שהן נעלמות. הן עומדות בעומק המקרר מאחורי בקבוקים, ונזכרים בהן רק כשכבר מאוחר מדי. פתרון פשוט:

• מקצים מדף אחד, או סל שקוף, לשאריות בלבד, ושמים אותו בגובה העיניים.
• משתמשים בכלים שקופים ובמדבקה עם תאריך ההכנה, כדי לדעת בן כמה האוכל.
• מקדישים ערב אחד בשבוע לארוחת "ניקוי מקרר", שבה אוכלים מהמדף ומשלימים עם מנה קטנה טרייה.

סדר במקרר חשוב לא פחות מסדר בארונות. לטיפים על ארגון המקום הנכון לכל מזון, קראו את המדריך על אחסון פירות וירקות.

איך הופכים שארית למנה חדשה

הרעיון הוא לא להגיש שוב את אותו אוכל, אלא לשנות את הצורה. כך האוכל מרגיש חדש. כמה דרכים נפוצות:

1. אורז ופסטה: אורז מבושל אפשר לטגן במחבת עם ירקות וביצה, להוסיף למרק או להפוך לקציצות. פסטה שנשארה מתאימה לפשטידה, או להקפצה קצרה עם רוטב טרי. פרטים על הכנת הבסיס מופיעים בעקרונות בישול פסטה ואורז.
2. ירקות מבושלים או צלויים: מתאימים לחביתה, לפשטידה, למילוי בפיתה, ללביבות או לרסק למרק.
3. עוף ובשר מבושלים: אפשר לפרק ולהוסיף לסלט, לכריך, לפיתה או לתבשיל נוסף. בשימוש חוזר מחממים היטב.
4. לחם יבש: פירורי לחם, קרוטונים בתנור, פרנץ' טוסט או מנה בסגנון לחם נימוח עם ירקות.
5. תבשיל: רוטב מתבשיל נשאר משמש בסיס לשקשוקה, לפסטה או לאורז.

מרק: המקום הטבעי לשאריות

מרק מתאים לירקות שרפו קצת, קצות ירקות וירק מבושל. כל אלה מצטרפים לבסיס מוקפץ ונהפכים למנה טובה. אין צורך בחוקים: מרכיבים ואז טועמים ומתקנים. אפשר לקרוא על ההיגיון במרק ביתי: עקרונות במקום מתכון. חשוב רק לא להשתמש ברכיבים שנראים או מריחים לא טוב, ולא להסתמך על בישול כדי "לתקן" מזון שכבר התקלקל.

ירקות ופירות על סף הסוף

ירק שנעשה רך אבל עדיין תקין אינו אשפה. כמה רעיונות:

• גזר, סלרי ופלפל רפויים מתאימים לבישול או לצלייה, כשאין עליהם עובש או ריח חריף.
• עגבניות רכות מאוד הן בסיס מצוין לרוטב או שקשוקה.
• פירות בשלים מאוד מתאימים למשקה מעורבב, לריבה פשוטה או לעוגה. בננות כהות הן קלאסיקה בעוגות.
• עשבי תיבול שמתחילים לדהות אפשר לקצוץ ולהקפיא בשמן במגש קוביות קרח.

הקפאה היא כלי חזק נוסף, אבל גם בה כדאי לסמן תאריך ולהקפיד על תנאים נכונים. ומי שרוצה למנוע את הבעיה מראש, יכול לשלב זאת עם תכנון ארוחות שבועי שמקטין בזבוז.

מה לא כדאי לעשות

שאריות הן הזדמנות, אבל יש גבולות:

• לא מחממים אוכל שוב ושוב. מחממים רק את הכמות שאוכלים.
• לא משאירים אוכל מחוץ למקרר לתקופה ממושכת בתקווה שיהיה בסדר.
• לא מערבבים שאריות חדשות עם ישנות באותו כלי, כי קשה לעקוב אחרי תאריכים.
• לא מסתמכים על ריח בלבד. מזון עלול להיות לא בטוח גם כשהוא נראה ומריח בסדר.

להכין פחות או להכין בכוונה

הדרך הטובה ביותר להפחית בזבוז היא לבשל בכמות שמתאימה למשפחה. אבל לפעמים מבשלים בכוונה יותר, כדי שיישאר ליום הבא. ההבדל הוא בתכנון: מבשלים מנה שמתאימה לשימוש נוסף, כמו עוף שהופך לסלט, או אורז שהופך לאורז מטוגן, ולא מגיעים לשאריות במקרה. הרגלי קנייה מסודרים עוזרים גם הם, וכדאי לראות את רשימת הקניות והחיסכון.

דוגמה מעשית: מקרר אחד, שלוש ארוחות

נניח שביום חמישי נשארו במקרר אורז מבושל, חצי כרובית צלויה, שני עגבניות רכות ופרוסות לחם מהימים האחרונים. במקום לזרוק או לאכול אותו דבר שוב, אפשר לבנות שלוש ארוחות שונות. ראשית, אורז מטוגן במחבת עם הכרובית הקצוצה, בצל וביצה מקושקשת, ומקבלים מנה עיקרית חמה. שנית, מהעגבניות הרכות מכינים רוטב מהיר עם שום ושמן זית, ומגישים אותו על פרוסות לחם שנצלו בתנור עד שהן פריכות, בסגנון ברוסקטה. שלישית, מה שנשאר מהאורז והירקות מתווסף למרק קל באותו שבוע.

הרעיון הכללי הוא לחשוב במבנה ולא במתכון: יש לי עמילן, ירק, משהו חמצמץ או רוטב ומשהו פריך. מכאן קל לחבר מנה. מי ששומר מדי פעם על ערב כזה רואה במהירות כמה אוכל נחסך.

לילדים ולבני נוער

ילדים לא תמיד אוהבים לאכול "מה שנשאר מאתמול". לכן כדאי להציג את זה אחרת: להפוך את הכול ללביבות קטנות, לכדורים, לפיתה ממולאת או לפשטידה במאפינס. מנה שהוגשה בצורה חדשה נתפסת כאוכל חדש. אפשר גם לערב אותם בהכנה, ולתת להם לבחור מרכיב מהמדף. כשילד משתתף בבחירה הוא נוטה לאכול יותר.

עשר דקות בשבוע שחוסכות הרבה

הרגל קבוע ופשוט: פעם בשבוע, לפני הקנייה הגדולה, פותחים את המקרר והמקפיא ורושמים מה יש. מעבירים לחזית את מה שצריך להיאכל ראשון, ומתכננים ארוחה אחת על בסיסו. כך הקנייה הבאה קטנה יותר, והאוכל לא נזרק. לא צריך כלים מיוחדים, רק דף ועט או הערה בטלפון.

סיכום

שימוש בשאריות מתחיל באחסון נכון ובמקום קבוע במקרר, וממשיך ביצירתיות: אורז הופך למטוגן, ירקות לפשטידה, לחם ליבש לקרוטונים, וכל השאר למרק. מקפידים על בטיחות מזון, לא מהססים לזרוק אוכל מפוקפק, ומתכננים מראש. אחרי כמה שבועות המקרר מתרוקן בצורה חכמה והארנק מרוויח.